הילי כהן, אחות ואפוטרופסית לניתאי כהן כותבת לנו על משמעות סל המענים הגמיש באפשרות של ניתאי לחיים עצמאיים בקהילה:

​

ניתאי כהן, אח שלי משולב בתכנית תקצוב אישי החל מפברואר 2023.
ניתאי הופנה אל התכנית לאחר אינסוף פניות אל משרד הרווחה בבקשה לפתח עבורו מענים לחיים עצמאיים בקהילה או לקבל לידיו את אותם תקציבים המועברים למוסדות ולמסגרות, וזאת על מנת שיוכל לרכוש לעצמו את השירותים הנדרשים עבורו, כדי לאפשר לו חיים עצמאיים בקהילה.

ניתאי אינו מעוניין בשירותים הניתנים היום לאנשים עם מוגבלות – במסגרות דיור חוץ ביתי, אלא מעוניין לחיות חיים עצמאיים בקהילה, בהתאם לזכויותיו, ככל אדם. 
 

תכנית תקצוב אישי מעניקה סל סיוע אישי מבוסס על היותו של האדם עם המוגבלות במרכז. הסיוע הניתן מבוסס על הערכה אישית של מבקש השירות – לרבות בחינה של רצונותיו, שאיפותיו ומטרותיו. התכנית מעניקה מענה אישי-פרטני, מבלי שהאדם עם המוגבלות יידרש לחלוק את השירות עם אחרים, אלא לפי רצונו והחלטתו האישיים בלבד.
 

ניתאי מאובחן עם אוטיזם בתפקוד בינוני-נמוך ויחד עם המתאמת של התכנית הצלחנו לגבש יעדים, מטרות ושירותים אשר מתאימים לניתאי, מעשירים את עולמו ומספקים לו רווחה אישית בשעות הפנאי.
יש לניתאי מלווה מדהימה עם ניסיון בתחום של אנשים עם צרכים מיוחדים, היא מגיעה אליו מספר פעמים בשבוע, ומלווה אותו בחיי היומיום שלו כאדם בוגר ועצמאי, היא מתווכת לו סיטואציות שונות בחנויות כשהוא מבקש לקנות בהן, בפינות חי ובחוות סוסים שניתאי מאוד אוהב לבקר בהן, בפארקים ובהתנהלות השוטפת שלו בבית. המלווה מלמדת אותו עצמאות מהי. היא גם מאתגרת אותו לא מעט, מוציאה אותו מאזור הנוחות שלו ומקדמת אותו.
 

טיפול באמצעות כלבים זה שירות נוסף שהותאם לניתאי. בטיפול בכלבים ניתאי למד להחזיק את הכלב, ללמד אותו טריקים, ללטף, להוליך את הכלבים ומקום אליו הוא שייך. למרבה הצער הוא הופסק בעקבות מלחמת חרבות ברזל אבל אנחנו פועלים למציאת ספק אחר ולאפשר לו את השירות הזה שוב. המטרה היא להעשיר את הזמן של ניתאי אחר הצהריים כשהוא מסיים במסגרת התעסוקה אשר אינה מספקת מענים לכלל הצרכים של ניתאי.
 

שירות נוסף ומשמעותי שקיבלנו הינו מנתח התנהגות אשר מלווה את ניתאי הן בבית והן במסגרת התעסוקה ומקדם אותו באופן משמעותי מאוד – ניתאי נהיה יותר יוזמתי, ויותר עצמאי, תחושת המסוגלות שהוא חש ניכרת עליו מאוד.
ניתאי נהיה גם יותר רגוע ואפילו את מינוני התרופות הצלחנו להפחית. בעיקר – הליווי של המנתח התנהגות מאפשר לתכנן את אופן החיים עם ניתאי בקהילה, בבית, עד 120.
 

כאחות של ניתאי והמטפלת העיקרית שלו, אני חושבת המון על העתיד יחד עם ניתאי. התכנית מאפשרת עולם ומלואו של מענים ייחודיים לאלו שהכי זקוקים לכך. באמצעות הליווי של מתאמת התכנית, ההערכות התקופתיות, הייעוץ והעזרה בגיבוש ודיוק המטרות והיעדים – השנה האחרונה הייתה מאוד מוצלחת לניתאי ושינתה את החיים בבית איתו. התחושה היא שאנחנו לא לבד עם הרצון לאפשר לו חיים בקהילה ולא במוסד. התחושה היא שיש מישהו חוץ מאיתנו שמבין שצריך לתת מענה מעבר למסגרת התעסוקה היומיות. התחושה היא שמבינים שהעניין לא מתמצה רק במגורים פיזיים בקהילה והתאמות פיזיות.
 

זוהי החובה שלי כאחות כלפיו ולגמרי הזכות שלו להמשיך להעשיר את עצמו, ללמוד, לאתגר ולהתקדם.
לפני שמונה שנים הבטחתי לניתאי שהוא לא יחזור לעולם למוסדות חוץ ביתיות ושיהיו לו חיים מלאים וטובים בבית איתי. אני מרגישה שהשנה אני מצליחה לקיים את ההבטחה שלי בצורה יותר טובה ושלמה מהשנים הקודמות. אני מלאת הערכה ותודה לתכנית ולאנשיה.
 

בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותן, בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, אנשי התכנית עמדו לצד ניתאי והיו גמישים ופתוחים לכל מענה שניתן היה לתת בזמן המלחמה. השירותים שניתאי מקבל הותאמו לצרכיו לאחר המלחמה וכיום אני לא יכולה לדמיין את החיים שלנו בלי התכנית.

 

תודה מעומק הלב לשלומית. לאסנת. לענב ולכל מי שמאפשר לתכנית לקרות.

 

הילי כהן, אחות של ניתאי